מגיל 7 שיחקתי כדורגל – אני מאוד אוהב כדורגל. אצלינו במשפחה כדורגל זה "מחלה" : סבא שלי שיחק כדורגל, שוקי דוד שלי (אח של אמא) שיחק כדורגל ואני עוד בבטן אימי שיחקתי כדורגל, לכן, המקום שאני הכי מתחבר אליו והכי אוהב זה איצטדיון הכדורגל.
אני בחרתי לצלם את הבית שלי.למרות שלא עברנו לפני הרבה זמן,התחברתי לבית ואני נהנית להיות בו..ובגלל זה מצאתי לנכון להחשיב אותו למקום שאני הכי אוהבת בהרצלייה.
בחרתי בתמונה זאת משום שלדעתי פסל זה מסמל את הרצליה,כשאני חושב על הרצליה אני רואה את פסל זה בראשי ונזכר גם בבית ראשונים מזכיר לי את כל הטיולים שהלכנו לשם מטעם בית הספר.
במסגרת פרויקט "הרצלמניה" בחרתי לצלם את s.o.s חיות מכמה סיבות: ראשית, אני מאוד אוהבת בעלי חיים. את הכלבה שלי, לוקה, אימצנו מעמותת sos חיות לפני כארבע שנים ואנו מעניקים לה חום ואהבה. בנוסף לכך, חשוב לי שיהיה בית חם לכל החיות בהרצליה שלא מצאו עדיין משפחה אוהבת שתדאג להן. כלב הוא הידיד הטוב ביותר של האדם, ולכן על האדם לגמול לו ולטפל בו במסירות רבה. אני מקווה שכל החיות יקבלו טיפול רפואי ואהבה וכך ירוויחו שני הצדדים.
בחרתי לצלם את הבניין בו אני גרה מכיוון שזהו המקום שאני הכי קשורה אליו ואוהבת אותו בעיר הרצליה . נולדתי בבית הזה , ומאז לא עברתי עם משפחתי לשום דירה אחרת . מהבית הזה יש לי הרבה חוויות מרגשות, זיכרונות משמחים וגם קצת עצובים. אין מקום שאני אוהבת יותר להיות בו, מאשר בבית שלי , עם משפחתי . כי אין כמו בבית.
במסגרת הפרויקט "הרצלמניה" בחרתי לצלם את בית הספר היסודי "אלון" ממספר סיבות: קודם כל כיוון שבכל פעם שאני הולכת ברחוב לא משנה לאן אני רואה את בית הספר. בנוסף לכך שביליתי בבית הספר בלימודים, טקסים וטיולים במשך 6 שנים גם ביליתי שם את אחר הצהרים. כל הילדות שלי הייתה שם מכיוון שיש לי 3 אחים ושולשתם למדו בבית הספר אלון ולכן ביקרתי שם פעמים רבות , ועד היום אני הולכת בכל שנה לראות את טקסי הזיכרון בבית הספר. בית הספר היווה חלק חשוב מהחיים ומההתבגרות שלי, בנוסף גם בימים אלה במסגרת הפרויקט "אזרחות פעילה" אני הולכת לבית הספר אלון פעמיים בשבוע ומתנדבת בצהרון, ולכן אני חושבת שהוא המקום המרכזי בחיי בעיר הרצליה.
בחרתי בבית הספר בן צבי כמקום האהוב עליי משום שהוא היה בית הספר הראשון שלמדתי בו שם הכרתי את החברים שלי שאיתי עד היום בחטיבה. העברתי בו את הילדות שלי ורכשתי בו השכלה רבה.